שבוע האופנה של טורנטו החל בדיוק ביום בו חזרתי מהטיול בישראל. אף על פי שהייתי מותשת מהטיסה המייגעת וגם קצת מדוכדכת מהגשם ששטף את רחובות העיר (לאחר כמות נדיבה של ימים שטופי שמש בארץ), החלטתי שאני לא מוותרת לעצמי ומגיעה ליום החמישי והאחרון של האירוע המתוקשר. אין מילים לתאר עד כמה התרגשתי. זו הפעם הראשונה בחיי שהגעתי לשבוע האופנה על תקן אורחת לאחר שתי עונות כמתנדבת נלהבת מאחורי הקלעים, (למרות שלהלביש דוגמניות ולהביט מקרוב על כל הקולקציות של המעצבים המפורסמים זו הנאה צרופה לא פחות) ולא סתם אורחת, אלא כבלוגרית מן המניין שהגיעה במטרה לסקר את האירוע האופנתי וגם קצת לפזול לעבר כל אותן פאשניסטיות שמתלבשות באופן כל כך מעורר השראה, שממש עשה חשק לרוץ לקניון הקרוב או לרחוב QUEEN WEST האופנתי ולחדש את המלתחה.
אני מוכרחה לציין שמצאתי את עצמי מגלה עניין רב יותר במה שלבשו מקבץ האנשים, ובעיקר הנשים שהגיעו לצפות באירוע, יותר מאשר בדוגמניות השברירות שהתהלכו על מסלול והציגו לראווה את קולקציות אביב 2012.
משהו בדרך בה שולבו ביצרתיות ובתעוזה פרטי הלבוש והאקססוריז יחדיו ע"י כל כל אחד מהמוזמנים, פשוט הקסים אותי. גן העדן האופנתי הזה, שמאחד בתוכו סגנונות לבוש שונים ואף פרשנות שונה לחלוטין לפרטי לבוש דומים, זה סוד הקסם של אירוע האופנה הגדול ביותר של טורונטו, שמתקיים פעמיים בשנה - באפריל ובאוקטובר ונותן במה למעצבים המקומיים.
מבין תצוגות האופנה השונות, התרשמתי במיוחד מזו של המעצבת Baby Steinberg. מעצבת צעירה, ילידת ברזיל, שההשפעה התרבותית של מקום הולדתה מתבטאת באופן ניכר בעיצובים שלה. הצבעוניות העזה ששידרה, האופטימיות ושמחת חיים, הבדים והגזרות. שימוש בבדי שיפון, פרנזים, נוצות ופייטים, וכמובן גם פס הקול והסרטונים בפורטוגזית, הכניסו אותי ברגע אחד לסימטאות הצבעוניות של ריו דה ז'נרו, לחופי הזהב ובעיקר לאווירת הקרנבל הססגונית.
עיקר הערכתי היתה מופנית ליכולת העיצוב המקורית שלה שכללה שימוש בטכניקות ייחודיות ובחומרים בלתי קונבנציונלים שניתנים למחזור, מתוך מחשבה על איכות הסביבה. ניירות טואלט, שקיות ניילון, מפיות וחבלים היו למעשה חלק מחומרי הגלם שממנה הורכבה הקולקצייה.
צילום שנעשה לפני הכניסה לתצוגה. תיק: לואי ויטון (לצערי הושאל רק לצורך הצילום) מעיל: BCBG
כך, למשל, עיצבה בדיוק מושלם את אוסף השמלות המרהיבות, מבלי שהצופה הממוצע יזהה שלנגד עיניו עומדת דוגמנית עטופה בנייר טואלט מלופף או לבושה בשמלה הנוצרה באמצעות קשירה מיוחדת של חבלים פשוטים שעברו ליטוש וצביעה.
