בימים כתיקונים, רק הוקי תופס את ראש מהדורות חדשות הספורט וכותרות העיתונים בקנדה. יום חמישי האחרון היה שונה. שרה ברק, אחת מגולשות הסקי המוכרות בעולם ומי שנחשבת לחלוצה בסקי בסגנון חופשי, הלכה לעולמה בגיל 29 בלבד, אחרי שבוע בו נלחמה על חייה בעקבות תאונת אימונים קשה ביוטה. לא רק מהדורות הספורט התמלאו בתמונות עם החיוך והבלונד השופע של ברק, אלא כותרות העמודים הראשיים.
שרה ברק. צילום: ויקיפדיה
הסיפור של ברק נגע בלב של כל חובב ספורט קנדי, אך לא רק. מי שנולדה במידלנד, אונטריו, הפכה לסמל כשקיבלה עם השנים את ההכרה כאחת מגולשות הסקי המוכשרות בעולם. ברק שברה מחסומים כשהפכה לאשה הראשונה שמתעסקת במה שנחשב עד לפני כעשור, לענף מסוכן, קשה ובעיקר גברי. בעיקר בזכותה, הוחלט על הכנסת מקצים בסגנון חופשי לנשים, לאולימפיאדת החורף הקרובה שתתקיים ב-2014 בסוצ'י שברוסיה.
ברק קיוותה להיות שם ואף היתה מועמדת וודאית למדליית זהב, אלא שהחלום נקטע באמצע. כמי ששלטה בענף שהתחיל דרך משחקי ה-X-games והפך פופולארי יותר ויותר, זכתה ברק בכל תואר ולמעשה הובילה את העדר בדרך לאולימפיאדה. אלא שב-11 לינואר היא נפצעה בעת שהתאמנה על המקצה האהוב עליה - סופר פייפ. מדובר במקצה שמיועד בעיקר עבור סקייטבורד או אפילו גלישת גלים, אך לא עבור סקי, עקב רמת הסיכון הגבוהה.
התמונות של ברק על המגלשיים תמיד היו מרהיבות. תעלולים של 360 מעלות וקפיצות לגבהים מטורפים, היו דבר שבשגרה עבורה ולכן התאונה, על תרגיל אותו ביצעה מאות אם לא אלפי פעמים בעבר, הפתיעה רבים. "שרה חיה את החיים במלואם ובכך למעשה שימשה דוגמא עבור הקהילה שלנו ומעבר לה", אמר פיטר ג'אדג', מנכ"ל ארגון הסקי בסגנון חופשי בקנדה. "היא תחסר לנו ולקהילת הסקי כולה".
ג'ו אוקונור מה'נשיונאל פוסט' ספד לברק כשכתב: "מותה צובט, משום שהוא אינו הוגן. משום ששרה ברק היתה אתלטית צעירה, חכמה, יפה, חמה, אהובה ומרשימה מדי כדי לעזוב אותנו מוקדם כל כך". מותה של הגולשת, עלול להשפיע על תקנות הבטיחות לקראת האולימפיאדה ב-2014 והשאיר את משפחתה עם חוב של מעל חצי מיליון דולר לשירותי הבריאות שקיבלה בשבוע האחרון לחייה.
בקנדה כמו בקנדה, כבר הספיקו לא מעט אנשים להתרים סכומי כסף גבוהים שיסייעו למשפחה, כמחווה לפועלה של מי שהפכה לאגדה בתחומה. מספיק לבצע חיפוש אחר השם Sarah Burke ביו-טיוב על מנת להבין עד כמה מוכשרת היתה ברק, שקפצה, התהפכה, הסתובבה ושהתה בין שמים לארץ למשך שניות ארוכות. בכל תמונה אפשר לראות ולפעמים אף לשמוע, עד כמה היא נהנתה. "אלה החיים שלנו", היא סיפרה לא מזמן בראיון טלויזיוני שהעניקה. "יש סיבה לכך שגדלנו על הגבעות המושלגות האלה. שם הכרתי את החברים שלי, שם שיחקתי ושם כנראה שגם אמות".
