כבר עברה שעת חצות, ביתם טרם חזרה, המענה האוטומטי של מכשיר הסלולר המשיך להשיב אותה תשובה. האב לא דאג, הוא טען שמסיבות טיבן שיימשכו יותר מן המצופה. ״היא בת שלוש עשרה, זה לא גיל מתאים לשעה כזו״, ענתה האם והוא חייך חיוך מפוייס. גם כשכבר הראה השעון שלוש לפנות בוקר דימו לחשוב שהכל עוד יהיה טוב.
סיפורים כאלו הם התחלה של כל מה שיכול ועלול לקרות. אין לנו, ההורים, יכולת שליטה אמיתית על חיי ילדינו. דרך אל הלא נודע מהירה ולעיתים טרגית. ילדים הופכים בני נוער מוקדם יותר מבעבר. אומנם רמת לקיחת הסיכון הבינאישי נמוכה הרבה יותר מבעבר , בני נוער פחות מסתכנים בהתנסויות מיניות מוקדמות , פחות מבעבר מוצאים עוז לצאת למסעות טבע בעצמם, פחות מתרחקים פיזית.
הסכנות נמצאות ממש ליד סף הדלת. צילום: פוטוליה.
אך שלא נטעה, עיקר הסכנות נמצאות ממש ליד סף הדלת. ברובן סובבות סביב התהליך המתרחש לנגד עינינו כאשר בני נוער נשאבים אל המחשב ומתקשים להגיב למציאות בכלים טבעיים ורציונליים. המציאות של בני הנוער בעת מפגש חברתי מורכבת מאוד וכדי להתמודד עם הניכור והפחד ישנו האלכוהול. אלכוהול איננו סם חדש וכבר שנים רבות הולך וצובר תאוצה ומעמד חיובי בקרב הצעירים. השונה הוא שכעת זה הילד שלנו, שמגיח מילדותו אל העולם האמיתי.
השילוב של אלכוהול ונהיגה הוא קטלני. אלא שעוד הרבה לפני כן ישנה דרך מורכבת ולא קלה שאנו מחוייבים לשים לב אליה. הכתובת תמיד על הקיר. מחד, עלינו באופן תמידי לכבד אותם. בעיקר בתקופת ההתבגרות כל תחושה קלה של פגיעה בכבודם ומעמדם והתייחסות כאל ילד מייצרת תגובה אגרסיבית אם אפשר או מנוכרת במצבים אחרים. ראוי לדעת שתגובה אגרסיבית עדיפה על הסתגרות. הסתגרות מעניקה לנו מחסום ברזל מפני רגשותיהם ועוד יותר מכך, חסימת מרחב התקשורת המאפשרת לדעת מבעוד מועד.
"איך בעצם אפשר לראות את הקו הזה בין כבוד לרשלנות, איך מוצאים גבולות?" אין מתכון מדוייק ליחסים. לבטח לא ליחסים עם בני נוער. מאידך המפתח האמיתי הוא לשמור תמיד על אפיק אחד לפחות או יותר של פעילות משותפת שאהודה על שני הצדדים. כאשר ישנם יחסים המבוססים לפחות בחלק מן מקרים על הדדיות ושיתוף פעולה יש למעשה חלון פתוח לעולמו / עולמה .
הגבלת זמן ומרחק, מתן עונשים, כל אלה אינם מרתיעים מתבגרים. לא נובע מכך שאין לייצר גבולות. נהפוך הוא, גבול הוא הכרח כדי לדעת היכן מתחיל מרחב הסיכון. גבול הוא גם מסר לנער שהוריו שמים לב אליו ומעניקים אנרגיה וזמן. גבול הוא גם מקום מעבר. תמיד עוברים את הגבול אחרת הוא לא היה שם. חשוב במיוחד לשמור על קשר אישי מספק ונעים כדי שבפעם הבאה שיעבור גבול כזה יסכים גם לדבר.
רבים מבני הנוער כיום משתמשים באלכוהול כדרך קבע. שלא נטעה, אלכוהול בשבילם איננו יין ורדרד של סדר הפסח. זהוא סם מסוכן מאין כמותו. יכולת השליטה בשתייה לאחר שמתחילים ממש בלתי אפשרית. חובה והכרח לדבר עם בני הנוער בלי הפסק על הנושא. שני פרמטרים עשויים לייצר קשב: הפגיעה הקריטית בגוף לאורך זמן והפגיעה בעתיד התעסוקתי בזמן הקרוב. מעצר ותיק במשטרה עלולים לעצור כל התקדמות בחייהם העתידיים. כמובן שצריך להכיר כל נער/ה כדי לדעת מה עשוי לשכנע יותר. בסופו של דבר, המאבק שהם חווים איננו קשור אליכם כלל. זהו המאבק על ההשרדות החברתית שלהם, והעולם הוא עדיין ג׳ונגל אכזרי שם בחוץ. תמיד חייבים להישאר עם יד על הדופק.
שלכם בדרך ,
דרור ענבר.
----------------------------------------------------------------------------------------------------
דרור ענבר - פסיכותרפיסט ומנחה הורים (MA.pd)
לייעוץ ניתן ליצור קשר בטלפון: 647.984.4035
או בכתובת dror.enbar@gmail.com
