בדרך כלל באמירה כזו למעשה אנו כוללים רק את התחומים הרלוונטיים לחברה סביב וכוללים את בריאותם ילדינו, רמת הצלחתם בלימודים ולעיתים, אם באמת אכפת לנו, גם מידת הצלחתם בחוגים השונים. מה באמת רלוונטי מלבד אלו (אתם שואלים)? הרי המוח האנושי בנוי באופן שמגדיר את מצבי ההישרדות העכשוויים. אילו היינו קצת אחורה בזמן, בימי המערות והאדם הקדמון, השיחה הטלפונית היתה נשמעת קצת אחרת (נדמה לי שאז זה עדיין היה דור ראשון של סלולרי, כך שלא יכולת לקבל חבילת מסרים בהנחה כזו גדולה כמו היום, הידד לתחרות):
״שלום חברים. בדיוק השלגים מפשירים כעת, הילד ניצל מהמאבק עם דוב לבן ונראה שהגדם מעל הברך מגליד לחלוטין. הכל בסדר״.
צילום: פוטוליה.
כעת דובים לבנים בסביבתנו יש רק מתחת לשמיכה או על מדף הצעצועים. הגדם הוא במכשיר הסלולרי שנשבר לו המכסה העליון אז כנראה צריך לרכוש חדש ומתלבטים מה לבחור...
בקיצור, הישרדות היום היא כמו אז - פרנסה ובריאות. פרנסה פוטנציאלית עתידית טובה זה הצלחה בלימודים. בריאות, הכוונה שלא הפסדנו יום עבודה נוסף בגלל הברונכיט של הילד.
מה עוד, אתם עדיין שואלים. אז חדשות רבות לי בשבילכם. למרות או בגלל עידן הפייסבוק כאשר חברתיות שווה הקשה מוגברת על מקלדת וכאבי מרפק לאחר מכן, ההישרדות האמיתית היא מידת הקשרים החברתיים ועם מי. כלום לא השתנה בעניין זה מתקופתנו זולת הקושי האמיתי לתקשר כשהמפגש פנים אל פנים כה רדוד. כך גם הזיכרון שלנו, רדוד. מה באמת עניין אותנו בגיל חמש עשרה חוץ מלרצות את ההורים כדי שיפסיקו להציק ? ה ח ב ר י ם!
ככה גם שרדנו בהמשך כאשר פיתחנו מספיק את הכישורים שלנו להתחבר בצורה נכונה ורלוונטית לצרכינו. אז מכאן בעצם נובע שכדאי לנו, ההורים, להתחיל לאמן את ילדינו בכישורים חברתיים כבר מילדות. זה אומר לצאת ממתחם העיתון היומי לעבר שיחות ותקשורת קבועה, בגובה העיניים. שם נמצא המזור לכל בהקשר ליחסים, בגובה העיניים!
כשאנו מבלפים ומשחקים ב״כאילו״ גובה העיניים רואים לנו כבר ברגע הראשון. באמת-באמת הרי אנחנו לא יודעים יותר, אלא רק חשים בשליטה רבה יותר ואולי מעט מודעים יותר מחוץ למשחק. מעבר לזה כלום. כל השאר אפשר לרכוש בגובה העיניים הזה שמאפשר קרבה, ולכן קיים פוטנציאל למעורבות כשהם זקוקים לתמיכתנו.
בפעם הבאה שתספרו שהילדים בסדר תזכרו את הצלחתם החברתית, שהיא תמיד למעשה הצלחה כי הכל הצלחה בדרך נבנית משלב לשלב , ובעיקר כאן ועכשיו. הכל הוא גם אתגר שלהתמודד עימו צריך שותפים. אותנו. תהיו שותפים בגובה העיניים ובדרך כלל כשמקשיבים זו העזרה החשובה ביותר. לא עצות, קשב.
שלכם ואיתכם בדרך,
דרור ענבר.
----------------------------------------------------------------------------------------------------
דרור ענבר - פסיכותרפיסט ומנחה הורים (MA.pd)
לייעוץ ניתן ליצור קשר בטלפון: 647.984.4035
או בכתובת dror.enbar@gmail.com
