יעל נעים, נולדה בפריז ובגיל ארבע היא עלתה לישראל, שם היא למדה נגינה על פסנתר ומוסיקה. את שירותה הצבאי היא העבירה כסולנית תזמורת בחיל האויר, אולם הקריירה המוסיקלית המזהירה שלה החלה רק כשהיא עברה לפריז, שם היא השתתפה בקומדיה המוסיקלית - "עשרת הדיברות" ובמחזמר "גלדיאטור".

יעל נעים. צילום: רונן מימון
אלבומה הראשון, "In A Man’s Womb" יצא בשנת 2001 ודווקא לא נחל הצלחה. הפריצה הגדולה שלה הגיעה עם הלהיט שליווה את קפיין חברת אפל - "New Soul". הלהיט כבש את העולם והגיעה למקום השביעי במצעד הבילבורד האמריקאי, בהחלט הישג מרשים. בשנת 2007 יצא האלבום השני שזכה לשם: "Yael Naim" וכלל שירים בשפות: צרפתית, אנגלית ואף עברית. האלבום הזה, לעומת זאת, נחל הצלחה מסחררת וזכה בפרס אלבום השנה, כמו כן, בעקבותיו היא גם זכתה בפרס "זמרת השנה" של צרפת. מרשים לא?
השבוע היא הופיעה בפעם הראשונה בטורונטו מול קהל צנוע בהחלט, לא יותר מכחמישים איש, שדווקא לא כלל הרבה ישראלים, אם בכלל. היא עלתה לבמה לבושה בשמלה לבנה פשוטה מעוטרת מלמלה, בצידה פרח ורוד, אותו גם ענדה לראשה, בפנים נקיות מאיפור, ושיער טבעי ופזור.
היא פתחה בשיר My dreams”" בביצוע אקוסטי על הפסנתר וכך גם נמשך בעצם כמעט כל המופע. דיוויד דונאטין, הפרטנר המוסיקלי שלה מזה שנים, הצטרף אליה במהלך המופע לסירוגין כשהוא מלווה אותה על התופים. השיר השני שביצעה הינו Cover לשיר“Under my Umbrella” בגרסה בלדית. לאחר צמד השירים, עוזבה יעל את הפסנתר, ופנתה אל הקהל. נעים משתפת אותנו בראשי פרקים של קורות חייה עד כה, ולמרות האנגלית העילגת מעט, היא ממש מקסימה וכובשת, דווקא בפשטות ובצניעות שלה.

צילום: רונן מימון
מי שלא מכיר אותה, עלול לטעות ולחשוב שמדובר בזמרת שנמצאת בתחילת דרכה ממש. היא מספרת לנו בחינניות על המעבר הקשה מתל אביב לפריז ואף מצליחה להצחיק אותנו. בין השאר היא ספרה על הקור, הבדידות, הגעגועים לארץ, על החבר שננטש מאחור, ועל ההורים שהיו מתקשרים אליה בתחינה לבוא הביתה, בהקשר זה היא שרה את השיר "Come Home" מהאלבום השני. את השיר הבא "פריז" היא שרה בעברית, ואני באופן אישי התרגשתי.
אין ספק לגבי היכולות הווקאליות והמוסיקליות שלה, שכן במהלך ההופעה היא דלגה מהפסנתר לגיטרה ומגיטרה אחת לגיטרה השניה. יש לציין, כי את השירים המקסימים שלה היא כותבת בעצמה.
לסיכום, המופע היה מקסים ונעים - ממש כמו שמה. אני הרגשתי גאווה אדירה והייתי מאוד קרובה לצעוק משהו כמו "היא שלנו"... כעת נותר לנו רק לאחל לה המון המון בהצלחה!